פסק-דין בתיק עת"מ 8773-03-13

בפניי עתירה ובה ביקש העותר להורות למשיבה להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבטל זו את החלטתה להטיל על העותר התניית חידוש רישיון הנהיגה שלו במבחן עיוני, בנוסף לקורס ריענון.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הן אלה.

ביום 10/08/10 ובמסגרת תיקון הוצל"פ שהתנהל כנגד העותר, הטיל עליו ראש ההוצל"פ (לפי סמכותו על פי סעיף 66 א' (6) לחוק ההוצל"פ) הגבלה מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.

עותק מצו זה של ראש ההוצל"פ הועבר למשיבה וזו פעלה על פי הצו.

ביום 10/10/12 פנה העותר למשיבה בבקשה לחידוש רישיונו. באותו מועד נמסר לו על ידי המשיבה כי הדבר אינו אפשרי עקב צו ראש ההוצל"פ הנ"ל.

העותר פנה ללשכת ההוצל"פ ופעל לביטול הצו הנ"ל.

בחודש 01/2013 נתקבלה הודעה מלשכת ההוצל"פ בדבר הסרת ההגבלה שנקבעה בצו ההוצל"פ הנ"ל.

ממועד קבלת ההודעה על ההגבלה ועד למועד קבלת ההודעה על הסרת ההגבלה, חלפו שנתיים וחמישה חודשים.

ביום 28/01/13 פנה העותר בשנית למשיבה והודיע כי הוסרה ההגבלה הנ"ל וביקש שוב לחדש את רישיונו.

לאחר בקשתו זו, סברה המשיבה, נוכח הוראת תקנה 172 א' לתקנות התעבורה כי טרם יחודש רישיונו, עליו לעבור קורס ריענון וכן מבחן עיוני (שהינן חלק מן הדרישות הקבועות בתקנה 172 א' הנ"ל).

על החלטה זו מוגשת העתירה שבפניי.

טענות העותר

לטענת העותר, הוא לא קיבל הודעה על הגבלת רישיון נהיגתו, לא על ידי לשכת ההוצל"פ ולא על ידי המשיבה ולא ידע על פסילת הרישיון מעולם.

לטענתו, פנה בחודש 10/2012 למשיבה, הואיל שבאותו מועד פג תוקף רישיון הנהיגה שלו והוא ביקש לחדשו, או אז נגלה לו עניין ההגבלה בהוצל"פ.

הוא טען כי גם המשיבה לא שלחה לו הודעה על כך.

מיד לאחר שנודע לו על כך, הגיש בקשות להוצל"פ לביטול ההגבלה וזו בוטלה ואז פנה שוב למשיבה                     ב- 28/01/13 וזו הטילה את התנאים של מבחן עיוני וקורס ריענון, נושא עתירה זו.

לטענתו, לו היה נודע לו מלשכת ההוצל"פ או מן המשיבה על ההגבלה, היה פונה מיד בבקשה להסרת ההגבלה ולא מסתכן בנהיגה שהייתה יכולה להביא לפסילת רישיונו.

לטענתו, ההתנהלות של המשיבה שלא הודיעה לו ולא יצרה אתו קשר אינה סבירה.

יותר מכך טען כי ביום 28/08/12 הוא היה מעורב בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף כבדים. הוא דיווח למשטרה על התאונה, על מנת לקבל אישור משטרה וגם שם לא הודיעו לו שרישיונו בוטל.